חוק תובענות ייצוגיות[1] (להלן: "החוק") מאפשר הגשתן של תובענות ייצוגיות בידי ארגונים או עמותות, בתנאים מסוימים[2]. למרות החששות המצויים בשימושם של גופים אלו כתובעים מייצגים[3], ניכרת בפסיקה גישה הקוראת לא להקשות עליהם יתר על המידה בדרכם להגיש תובענות[4]. עם זאת, לאחרונה קבע בית המשפט העליון הלכה חדשה, לפיה ככלל אין לאפשר ייצוג גופים מוסדיים[5] בתובענות ייצוגיות על ידי עמותות[6]. המשמעות האופרטיבית של הלכה זו, היא שאי-הגשת תביעה על ידי גופים מוסדיים, תמנע מהעניין להתברר במסגרת הליך ייצוגי. נייר...

מימון תובענות ייצוגיות בידי גופים למטרות רווח, היא סוגייה מורכבת, שאינה מוסדרת בחקיקה ראשית ואף כמעט ולא נידונה בפסיקה. לאחרונה, עלתה סוגייה זו לדיון בעניין פירט [1] , שם קבעה השופטת יסכה רוטנברג כי פרקטיקה זו פסולה [2] . ארבעה חודשים לאחר מכן, נידונה הסוגייה בשנית בעניין לוטונט [3] . שם, נקטה השופטת תמר בזק-רפפורט בגישה ההפוכה, וקבעה כי אין לקבוע איסור על מימון הליכים ייצוגיים בידי גופים פרטיים [4] . בנייר עמדה זה, אציג את הקונפליקט בין שתי החלטות אלו. אטען, כי מימון פרטי של תובענות ייצוגיות...