ההליך הייצוגי מתאפיין לא פעם במורכבות הנובעת מהשונות האפשרית בין חברי הקבוצה, בפן המהותי של גובה הנזק או בפן הדיוני של עצם זכאות חברי הקבוצה השונים לסעד.[1] בשלב אישור התובענה כייצוגית, נדרש בית המשפט לבחון האם התובענה הייצוגית היא "הדרך היעילה וההוגנת" להכרעה במחלוקת לפי סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.[2] במסגרת זו יש לבדוק, בין היתר, האם מתעורר קושי לנהל את בירור התיק בשל אותה שונות.[3] בעקבות פסק הדין בעניין ע"א 7622/22 קשתן נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (נבו 15.2.2026) (להלן: עניין...

ההליך הייצוגי מתאפיין בפערי מידע משמעותיים בין התובעים לנתבעים. [1] בשלב אישור התובענה כייצוגית, המבקשים נדרשים להציג תשתית ראייתית ראשונית, [2] אך לעיתים אין להם גישה למידע רלוונטי. פערי מידע אלו עלולים לגרום לכך שבקשות אישור מוצדקות לא יאושרו. [3] מצב זה מעורר את השאלה באילו נסיבות מוצדק יהיה להקל על המבקשים בנטל ההוכחה. בנייר עמדה זה, אבחן את השיקולים העומדים בבסיס האפשרות להגמיש או להפוך את נטל ההוכחה, כפי שעלו בפסיקה ובספרות. בנוסף, אציג מודל ביניים שלפיו ניתן יהיה לאזן בין הנטל המוטל...