תנאי בסיסי לאישור תובענה כייצוגית הינו קיומן של שאלות משותפות של עובדה ומשפט בין חברי הקבוצה.[1] דרישה זו מחייבת את המבקש להראות כי הפגיעה אינה "כשל נקודתי" אקראי, אלא תוצר של "מנגנון שיטתי".[2] בעידן שבו אלגוריתמים ומודלי בינה מלאכותית מנהלים את הממשק מול הלקוח,[3] הדרישה ל"שיטתיות" ניצבת בפני אתגר, שכן אלגוריתמים מבוססי למידת מכונה פועלים ברמת מורכבות גבוהה, היוצרת לעיתים עמימות בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות. נייר זה יטען כי הדין הקיים אינו מותאם למציאות הטכנולוגית והקושי הראייתי שהיא יוצרת,...

הסיכונים הכרוכים בניהול תובענה ייצוגית הם רבים, ואחד החששות המובנים במנגנון זה הוא שהנתבע יפעיל לחץ על התובע הייצוגי להסתלק מתביעתו, [1] או שתובעים פוטנציאליים יירתעו מהגשת תביעות מלכתחילה. [2] הדין הייצוגי כיום אינו מספק לתובע הגנות ממשיות מפני התנכלות מצד הנתבע, ובכך נוצר תמריץ שלילי להגשת תביעות. נייר העמדה עוסק בצורך בהגנה על התובע הייצוגי מפני התנכלות, ובוחן פתרונות ראויים לכך באמצעות השוואה לעולם דיני העבודה. ת"צ (מינהליים מרכז) 8805-01-20 מאמון גבאלי נ' עירית טייבה (נבו 13.2.2022):...