כללי הסמכות המקומית נתפסים לעיתים כבעלי חשיבות משנית, אולם בפועל הם משפיעים על הגישה לערכאות[1] ועשויים לערב שיקולים אסטרטגיים ביחס למקום השיפוט.[2] בהליכים ייצוגיים משמעותם מתחדדת, שכן הסדר דיוני המשפיע על ניהול ההליך עשוי להשליך על בירורן של הפרות רוחביות שלא היו מתבררות בהליכים פרטניים, ובכך לפגוע בכוחו של ההליך הייצוגי ככלי לאכיפה אזרחית והרתעה.[3] נייר עמדה זה טוען כי הפחתת משקלה של הסמכות המקומית, לצד מבחן ההרתעה שיושם בפסיקה באשר לתניות מקום שיפוט בחוזים אחידים (להלן: תניות שיפוט),...

חוק תובענות ייצוגיות מעגן מנגנונים פרוצדורליים המסדירים את היחסים בין ההליך הקבוצתי לבין זכויותיהם הדיוניות של חברי הקבוצה. [1] אחד ממנגנונים אלה הינו זכות היציאה מהקבוצה ("opt out"), המעוגנת בסעיף 11, ומאפשרת לחבר קבוצה להתנתק מההליך הייצוגי. [2] מימוש הזכות עשוי להוביל להגשת תביעה אישית מקבילה, העוסקת בשאלות דומות. מצב זה, מעורר את שאלת תחולתה של דוקטרינת ״תלוי ועומד״ ואת הצדקת עיכוב הליך התביעה האישי. נייר העמדה יבחן סוגיה זו תוך התמקדות בתביעות נזקי גוף, ויציע מסגרת נורמטיבית להגבלת...