ייצוג גופים מוסדיים בידי עמותות בתובענות ייצוגיות

חוק תובענות ייצוגיות[1] (להלן: "החוק") מאפשר הגשתן של תובענות ייצוגיות בידי ארגונים או עמותות, בתנאים מסוימים[2]. למרות החששות המצויים בשימושם של גופים אלו כתובעים מייצגים[3], ניכרת בפסיקה גישה הקוראת לא להקשות עליהם יתר על המידה בדרכם להגיש תובענות[4]. עם זאת, לאחרונה קבע בית המשפט העליון הלכה חדשה, לפיה ככלל אין לאפשר ייצוג גופים מוסדיים[5] בתובענות ייצוגיות על ידי עמותות[6]. המשמעות האופרטיבית של הלכה זו, היא שאי-הגשת תביעה על ידי גופים מוסדיים, תמנע מהעניין להתברר במסגרת הליך ייצוגי. נייר עמדה זה ייבחן האם ראוי לאפשר לעמותה לנהל תובענה ייצוגית בשם אותם גופים כאשר הם בוחרים שלא להגיש תביעה בעצמם, ויטען כי במקרים בהם הקבוצה המיוצגת מורכבת מגופים מוסדיים בלבד, קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את הגבלת אפשרות זו.

ת"צ ‏(‏מחוזי תל אביב-יפו‏)‏ 30400-04-22 עמותת נציגי הציבור נ' רב בריח ‏(‏08‏)‏ תעשיות בע"מ:

עמותת "נציגי הציבור" (להלן: "העמותה") הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רב בריח (להלן: "החברה"), בטענה כי החברה פרסמה תשקיף מטעה למשקיעים מוסדיים (להלן: "עניין רב בריח"). טרם הגשת הבקשה, פנתה העמותה לגופים המוסדיים שנפגעו לכאורה מפעולותיה של החברה, אולם הם לא נענו לפניות להצטרף לבקשה, ואף לא הגישו תביעות עצמאיות. החברה הגישה בקשה לסילוק על הסף של בקשת אישור זו, אשר נדחתה על ידי בית המשפט[7]. נקבע, כי הימנעותם של הגופים המוסדיים מלהגיש בקשת אישור משלהם או להצטרף לבקשה, מכל סיבה שהיא, אינה מצדיקה את סילוקה, בפרט נוכח הגישה המצמצמת בהצבת חסמים בפני עמותות או ארגונים המבקשים לנהל תובענות ייצוגיות[8].

בטרם הוכרעה בקשת האישור בעניין רב בריח, קבע בית המשפט העליון בעניין אחר (להלן: "עניין UBS"), כי ככלל אין לאפשר לעמותות לייצג גופים מוסדיים בתובענות ייצוגיות[9]. השופט כבוב שכתב את עיקר ההחלטה, נימק קביעה זו בהתבסס על אי-עמידת העמותה ב"דרישת הקושי" כפי שפורשה בפסיקה[10], וקבע כי התנהלותה מעוררת חשש לחוסר תום-לב, שכן נראה כי פנתה לגופים המוסדיים רק כדי "לצאת ידי חובה", בעוד שבפועל רצתה לנהל את ההליך בעצמה[11]. השופטים מינץ[12] ופוגלמן[13] הצטרפו לעמדה זו, ונקבע כי מאפייניהם של הגופים המוסדיים שוללים כשלעצמם קיומו של קושי המצדיק את ייצוגם באמצעות עמותה. בכך הקשיח בית המשפט העליון את התנאים להגשת תובענות ייצוגיות בידי עמותות, כאשר הקבוצה המיוצגת מורכבת מגופים מוסדיים[14].

ביקורת על ההלכה האמורה, מצויה בטענה כי היא סוטה מהמגמה הפסיקתית[15], ואינה תואמת את הגישה לפיה אין להציב חסמים גבוהים בפני עמותה או ארגון המבקשים לנהל תובענה ייצוגית[16]. לכאורה, עמותת "הצלחה" (להלן: "הצלחה") אשר ביקשה לשמש כתובעת המייצגת בעניין UBS, עמדה בדרישות לשם הגשת תובענה ייצוגית בידי עמותה[17], לאחר שפנתה לגופים המוסדיים טרם הגשת בקשת האישור[18]. מעבר לכך, האפשרות להגשת תובענות ייצוגיות בידי עמותות נועדה לקידום אינטרסים ציבוריים ולניהול הוגן וממצה של תביעות[19], ומאחר שהגופים המוסדיים מנהלים כספי ציבור, הגבלת האפשרות לייצגם באמצעות עמותות פוגעת באכיפה פרטית, ומצמצמת את אפשרות הגשתן של תביעות בעלות חשיבות ציבורית[20]. על רקע זה, הגישה "הצלחה" בקשה לדיון נוסף בעניין UBS, אך זו נדחתה[21].

בהתאם, הלכת UBS כבר מיושמת בערכאות השיפוטיות, באופן המלמד כי בתי המשפט מעניקים משקל מכריע לבחירתם של גופים מוסדיים שלא לנהל הליך משפטי. כך, בעניין רב בריח נדחתה בקשת האישור אף מבלי להידרש לטענות הצדדים לגופן[22], לאחר שנקבע כי הקבוצה המיוצגת מורכבת מגופים מוסדיים שלא נענו לפניית העמותה להצטרף לבקשת האישור, ועל כן יש לכבד את החלטתם שלא לממש את זכות תביעתם. לכן, נקבע גם כי העמותה אינה מקיימת את הוראות סעיף 4(א)(3) לחוק[23]. גם טענותיה של "הצלחה" בעניין אחר[24], לפיהן לעיתים הגופים המוסדיים אינם פועלים ישירות על מנת להגן על השקעות הציבור, וכי בנסיבות אלה מתחייבת המסקנה כי קיים קושי ממשי להגשת התביעה על ידי תובע ייצוגי בעל עילת תביעה אישית, נדחו. שם נקבע, כי ככלל טענות הנוגעות לניגודי אינטרסים של גופים מוסדיים, אינן מספקות להוכחת היווצרותו של קושי באיתור תובע בעל עילה אישית[25].

לעמדתי, מוצדקת גישתו של בית המשפט שלא לאפשר לעמותות לייצג גופים מוסדיים בהליכים ייצוגיים, גם כאשר העמותות עומדות בדרישות החוק והפסיקה, כל עוד הקבוצה המיוצגת מורכבת מגופים מוסדיים בלבד. זאת, משני טעמים מרכזיים, הנוגעים לתכליות החוק.

ראשית, מנגנון ניהול התובענה הייצוגית בידי עמותות נועד לעודד גישה לערכאות ולאפשר הגעתן של תובענות לבתי המשפט, שלא מוגשות על ידי פרטים[26]. אמנם נראה כי גופים מוסדיים נמנעים מלשמש תובעים בהליכים ייצוגיים על אף יכולותיהם המקצועיות והיותם בעלי משאבים מתאימים לניהולם[27], אך לדעתי עובדה זו אינה שקולה לקושי ממשי המצדיק ייצוג באמצעות עמותה. בנסיבות בהן בעלי זכות התביעה הם גופים מוסדיים מתוחכמים, קשה להצדיק את נשיאת סיכוני ההליך על ידי העמותה, בעוד הגופים יזכו ליהנות מפירות ההליך אם הוא יצליח[28]. כך למשל, בעניין רב בריח, אלטשולר שחם לבדה רכשה 60% ממניות החברה בשווי 75 מיליון ₪, ולכן היה לה אינטרס מובהק להגיש תביעה (פרטית או ייצוגית) נגד החברה. ניהול ההליך בידי העמותה, הפחית משמעותית עבור אלטשולר שחם את הסיכון הטמון בניהול הליך משפטי, ובפרט הליך ייצוגי. מצב זה יוצר תמריץ לגופים מוסדיים להימנע באופן שיטתי מהגשת תובענות ייצוגיות, ולגלגל את עלויות האכיפה והסיכון לעמותות, באופן שאינו מתיישב עם תכלית החוק[29].

שנית, יש להכיר בחשיבותה של בלעדיות זכות התביעה של הגופים המוסדיים עצמם[30]. מנגנון התובענה הייצוגית אינו נועד לכפות השתתפות בהליך משפטי על מי שאינו חפץ בכך[31]. זאת, במיוחד כאשר מדובר בגופים מקצועיים שיש להניח כי מסוגלים להעריך האם ראוי לנהל תביעה[32], ובפרט כאשר הם מביעים את רצונם באופן מפורש או משתמע בבחירתם שלא להיענות להצעות להצטרפות להליך. אמנם לא ניתן לדעת בכל מקרה מדוע גופים מוסדיים בוחרים לא להגיש או לא להצטרף להליך ייצוגי, אך תהא סיבתם אשר תהא, אין הצדקה לכך שעמותה תנהל את תביעתם בשמם כאשר הם אינם מעוניינים בכך[33]. אחרת, קיים חשש מפני ניצול לרעה של העמותה את מנגנון התובענה הייצוגית לשם הפקת רווח אישי, וקידום אינטרסים פרטיים על פני ציבוריים[34]. עם זאת, ניתן לצמצם קושי זה באמצעות מנגנון ה"IN-OPT"[35], כך שהגופים המוסדיים לא יהיו כלולים בקבוצה המיוצגת, אלא אם יביעו רצון מפורש להצטרף לתובענה. פתרון זה שומר הן על אוטונומיית הגופים המוסדיים, והן על האפשרות לקדם אכיפה פרטית במקרים המתאימים.

לסיכום, לעמדתי ההלכה המונעת את ייצוגם של גופים מוסדיים בידי עמותות בתובענות ייצוגיות, מחזקת את האיזון בין ההגנה על אינטרס הציבור לבין שמירה על גבולות התובענה הייצוגית[36]. בנוסף, הלכה זו מונעת כשלים במנגנון הייצוגי, ובהם מצבים בהם גופים מוסדיים נהנים מפירות ההליך מבלי לשאת בעלויותיו, וכפיית הליך משפטי על גופים מוסדיים נגד רצונם. עם זאת, ההצדקות שהצגתי רלוונטיות לקבוצות המורכבות מגופים מוסדיים בלבד, וייתכנו מקרים בהם הקבוצה המיוצגת מורכבת גם מאנשים פרטיים, או שמוכח כי האינטרס של הגוף המוסדי אינו חופף לאינטרס של החוסכים אשר את כספם הוא מנהל[37]. במקרים כאלה, תיתכן הצדקה להרחבת האפשרות לייצוג באמצעות עמותות, לשם הגנה על אינטרסים ציבוריים. לכן, יש להבדיל בין קושי אמיתי באיתור תובע מייצג בעל עילה אישית, לבין היעדר נכונות להגשת תביעה מצידו, שכן סעיף 4(א)(3) לחוק לא נועד להתמודד עם מצב בו בעל זכות התביעה בוחר שלא לממשה.

[1] חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

[2] שם, בס' 4(א)(3).

[3] ע"א 7125/20 הצלחה לקידום חברה הוגנת נ' UBS AG ‏(‏נבו 2.1.2025‏)‏‏ בפס' 224- 225 לפסק דינו של השופט כבוב (להלן: "עניין UBS"); חגי ויניצקי ואביאל פלינט תובענות ייצוגיות 125-128 (2017) (להלן: "ויניצקי ופלינט").

[4] רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך - פורום נשים דתיות ‏(‏נבו 9.12.2015‏)‏‏ בפס' 3 לפסק דינה של השופטת חיות, ובפס' 5 לפסק דינה של השופטת ברק-ארז (להלן: "עניין קול ברמה").

[5] גופים מוסדיים הם ארגונים פיננסיים המנהלים כספים עבור ציבור רחב של חוסכים ומשקיעים, כגון חברות ביטוח; בתי השקעות; קרנות פנסיה; וקופות גמל.

[6] עניין UBS, לעיל ה"ש 3, בפס' 243 לפסק דינו של השופט כבוב.

[7] ת"צ (מחוזי תל אביב-יפו) 30400-04-22 ‏רב בריח ‏(‏08‏)‏ תעשיות בע"מ נ' עמותת נציגי הציבור ‏(‏נבו 19.2.2024‏)‏‏, בפס' 1.

[8] שם, בפס' 10.

[9] עניין UBS, לעיל ה"ש 3.

[10] עניין קול ברמה, לעיל ה"ש 4, בפס' 38 ו-41 לפסק דינו של השופט דנציגר; אסף פינק "תובענות ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי" מעשי משפט ו 157, 167-168 (2014) (להלן: "פינק").  

[11] עניין UBS, לעיל ה"ש 3, בפס' 237-238 לפסק דינו של השופט כבוב.

[12] שם, בפס' 5-6 לפסק דינו של השופט מינץ.

[13] שם, בפס' 4-5 לפסק דינו של השופט פוגלמן.

[14] על הגישה שקדמה להקשחת תנאים זו, ראו: ת"צ ‏(‏כלכלית ‏)‏ 2484-09-12 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ' דוד כהן ‏(‏נבו 18.2.2013‏)‏‏, בפס' 67-68 (להלן: "עניין כהן"). 

[15] עניין קול ברמה, לעיל ה"ש 4. 

[16] דו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, מרץ 2023, בעמ' 87-88; הדס הולצשטיין תמיר ""'קול ברמה נשמע' – יהא זה גם קולה של רחל": בעקבות רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך – פורום נשים דתיות" המשפט ברשת: זכויות אדם 53 16, 24-26 (2016).  

[17] על הדרישות בהן על ארגון או עמותה לעמוד בדרכם להגיש תובענה ייצוגית, ראו: עניין קול ברמה, לעיל ה"ש 4, בפס' 36-37 לפסק דינו של השופט דנציגר.

[18] רע"א 6641/20 י.ו.א.ל. ירושלים אוילאקספליריישן בע"מ נ' הייט (נבו 29.11.2022), בפס' 17.

[19] פינק, לעיל ה"ש 10, בעמ' 159.

[20] הדס אהרוני ברק "אכיפה ציבורית, ריכוזיות השליטה והגנת המיעוט" משפטים מג 831, 851 (2013).

[21] דנ"א 46246-01-25 הצלחה - לקידום חברה הוגנת ‏(‏ע"ר‏)‏ נ' UBS AG ‏(‏נבו 5.3.2025‏)‏‏.

[22] ת"צ ‏(‏מחוזי תל אביב-יפו‏)‏ 30400-04-22 עמותת נציגי הציבור נ' רב בריח ‏(‏08‏)‏ תעשיות בע"מ ‏(‏נבו 26.12.2025).

[23] שם, בפס' 9.

[24] ת"צ ‏(‏מחוזי חיפה‏)‏ 9407-09-22 הצלחה - לקידום חברה הוגנת נ' אריקה כרמל בע"מ ‏(‏נבו 28.3.2026‏) (להלן: "עניין כרמל").  

[25] שם, בפס' 53-54.

[26] ע"א 10085/08 תנובה - מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל ‏(‏נבו 4.12.2011‏)‏‏, בפס' 21.

[27] פרסום רשות ניירות ערך "אכיפה פרטית בדיני ניירות ערך ודיני חברות בראי עשור למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב" מאי 2022, בעמ' 8.

[28] Marc Galanter, Why the Haves Come out Ahead: Speculations on the Limits of Legal Change, Law and Society Review Vol. 9 Issue 1 95, 125 (1974).

[29] ס' 1 לחוק, לעיל ה"ש 1.

[30] שרון חנס ויששכר (איסי) רוזן-צבי "תביעה ביוזמת הנתבע" עיוני משפט מ 173, 180-181 (2017).

[31] ס' 11 לחוק, לעיל ה"ש 1.

[32] להרחבה על הסיבות אפשריות לאי-מעורבותם של גופים מוסדיים בתובענות ייצוגיות, ראו: יעל פטר "שוני אלבק: על המשקיעים המוסדיים לקחת אחריות ולהגיש תובענות ייצוגיות" The Marker (05.01.2011)

https://www.themarker.com/law/2011-01-05/ty-article/0000017f-e695-d62c-a1ff-feffd5400000.

[33] עניין UBS, לעיל ה"ש 3, בפס' 242; עניין כרמל, לעיל ה"ש 24, בפס' 51.

[34] ויניצקי ופלינט, לעיל ה"ש 3, בעמ' 118-121.

[35] ס' 12 לחוק, לעיל ה"ש 1. 

[36] עניין כהן, לעיל ה"ש 14, בפס' 65.

[37] שם, בפס' 80; עניין UBS, לעיל ה"ש 3, בפס' 244 לפסק דינו של השופט כבוב.